אנחנו באותו צד: על תקשורת טובה בין הורים למורה

מילים אישיות מהמורה להורים שילדיהם עולים לכיתה א’

בשנה הקרובה תקבלו ממני מדי פעם טלפון או הודעה. אולי זו תהיה מחמאה, אולי תזכורת, אולי שיחה על משהו שקרה בכיתה או עדכון על קושי שצץ. כשאני מתקשרת, דעו שאני בצד שלכם ושל ילדיכם, גם אם לפעמים לא קל לשמוע. הפנייה אליכם נובעת מדאגה ונועדה לשיתוף ולמציאת דרכים לפתרון.
הקשר בינינו נועד לשתף אתכם במה שקורה לילדיכם, כדי שנוכל לחשוב יחד איך לעזור, לעודד ולהבין אותם. ילדים לומדים טוב יותר כשהם מרגישים בטוחים; בטוחים בברית שבין ההורים לבית הספר, בטוחים שרואים אותם בשני המקומות, שרוצים בטובתם, שמעריכים את מאמציהם להצליח ושהם תמיד יזכו בתמיכה.
הקול שלכם חשוב לי. אני רוצה לשמוע מכם מה הילדים שלכם אוהבים, מה מרגיע אותם, מה מרגש אותם, ומה קשה להם. שתפו אותי גם במה שאתם חווים בבית. למידע שתביאו יש ערך רב עבורי. כשנצעד יחד נצליח לראות את התמונה המלאה.
אתם מוזמנים להסתקרן ולשאול. אל תהססו לפנות אליי בשאלות ולבקש ממני מידע ודוגמאות. כתבו לי, שתפו, שאלו והציעו. אני כאן כדי לשמוע ולעזור לכל ילד למצוא את מקומו ולהפוך את הילדים בכיתה לקבוצה אחת.
תקשורת שוטפת המבוססת על אמון הדדי היא הקרקע הטובה ביותר לצמיחה רגשית, חברתית ולימודית.

איך ליצור תקשורת טובה עם המורים של ילדיכם?

• אל תחכו לבעיה כדי ליצור קשר! שלחו הודעה קצרה בתחילת השנה – ברכה, משפט על הילד, ספרו מה חשבתם כשפתחתם חוברת או מחברת. זו התחלה המזמינה דו-שיח פתוח ונעים.
• שתפו במידע חשוב כבר בתחילת הדרך – היסטוריה משפחתית או רפואית רלוונטית, פחדים, תחומי עניין מיוחדים, שינויים במשפחה ובבית. כל פרט כזה יכול לעזור לנו להיות רגישים ומדויקים יותר.
• כשאתם מקבלים בקשה או עצה – נסו להתייחס לדברים בפתיחות. נשוחח ונקשיב, כי המטרה של כולנו היא למצוא דרך לעזור. זכרו שאנחנו באותו צד.
• כשמשהו לא ברור – הימנעו מתחושת תסכול ובקשו הבהרה והסבר. למשל, “תוכלי להסביר קצת יותר? להרחיב ולפרט? איך זה נראה בכיתה? מה את מציעה שנעשה בבית?”
• שמרו על כבוד הדדי גם כשיש קושי – מילים טובות ומשפטים קטנים, כמו “ראיתי מה שכתבת, תודה שעדכנת”, “אני מעריכה את ההשקעה”, הם שעושים את ההבדל. שיח סבלני ונכונות להקשיב בונים אמון ומקדמים את הילדים הרבה יותר מכל טענה.זכרו: כשאנחנו נותנים מקום לטעויות, ללמידה ולהתפתחות, גם הילדים לומדים לעשות זאת.
  בסופו של דבר, כולנו רוצים שהילדים יאמינו בעצמם ושיבואו לבית הספר בחיוך.
  אני כאן. מצפה לילדים, ודלתי פתוחה גם לכם.

שלכם,
המורה ענת