אחרי יום שלם בבית הספר, הילדים חוזרים הביתה עם חוויות ולפעמים גם עם שיעורים.
יצירת פינה קבועה בבית להכנת שיעורים מעניקה לילדים מסגרת מנטלית ברורה ללמידה:
כאן אנחנו מתרכזים. כאן המקום שבו אנחנו מתאמנים, מתפתחים, מתמודדים ומצליחים.
איך עושים את זה?
בוחרים מקום קבוע
לא חייבים לרוץ לקנות שולחן כתיבה. גם שולחן פינת אוכל, מדף פנוי או שולחן מתקפל יכולים לעבוד מצוין. הכי חשוב לבחור פינה שקטה יחסית, עם תאורה נוחה.
יוצרים הפרדה רגשית
אם משתמשים בשולחן שגם משמש לאכילה או למשחק, בזמן הלמידה מומלץ לפרוס מפה או משטח עבודה מיוחד כדי לעזור לילד להיכנס למצב למידה.
מוסיפים טאץ’ אישי
תמונה אהובה, ציור שהילד צייר או משפטי השראה, עוזרים ליצור חיבור רגשי למקום.
מתחשבים באופי של הילד
יש ילדים שזקוקים לשקט מוחלט, ולהם תתאים פינה מבודדת. אחרים דווקא צריכים נוכחות של הורה ליד, ואז המטבח או הסלון יכולים להתאים יותר.
מציידים מראש
מלבד כלי כתיבה, כדאי להוסיף גם דבק סטיק, סרגל, צבעים, פתקיות, שדכן קטן, ואפילו אוזניות ומחשב נייד אם יש משימות דיגיטליות.
שומרים על גמישות
זה בסדר לפעמים לשנות מקום, לעבור לחדר אחר ביום מסוים או לגוון, העיקר שהילד ירגיש שזו הפינה שלו.
חשוב לזכור
גם אם אין שיעורים, מומלץ לשמור על ההרגל ולשבת בפינה הזו ל״ביקור למידה קצר״:
לצייר, לקרוא, לספר מה למדו היום. הרצף הזה יוצר שייכות ללמידה, תחושת מסוגלות,
ובעיקר תחושה שאכפת.